מכירים את ההרגשה הזאת שלפני שאתם צריכים להיכנס לחדר עם הרבה אנשים או צריכים להציג את עצמכם ב"זום" מעל גבי מסך עם אנשים רבים בריבועים קטנים, לפני ראיון עבודה או אפילו בכניסה לקניון .
פתאום משום מקום הדופק עולה והופך מהיר יותר, אתם מוצאים את עצמכם מזיעים ואפילו מסמיקים, הידיים קצת רועדות וגם הקול שלכם הופך פחות ופחות יציב,
אל תיבהלו אך כנראה שאתם חווים באותו רגע "חרדה חברתית" אם זה מנחם אתכם רק שתדעו שמחרדה חברתית, סובלים כמעט כל האנשים בעולם.
כאשר אנו חשים מאוימים חברתית, דבר שיכול לקרות אפילו בדוכן סביח.
התסמינים שנחוש אם אנו סובלים מ"חרדה חברתית" יכולים להיות דומים מאוד לזה של התקף פאניקה.. וכן האדם שחווה את זה באמת חווה סוג של פאניקה.
זה מה שהוא מרגיש ועם זה אי אפשר להתווכח.
ההרגשה שעולה תהיה של חוסר שליטה, שרואים עלינו הכל, אנחנו "חשופים בצריח" ואין לאן לברוח,
הנשימה נעשית כבדה ורק מחכים שה "אירוע" הזה יחלוף כלא היה, רק כדי להירגע, רק כדי לחזור לנשום רגיל, משל היינו עכשיו בתוך "שדה קרב", במלחמה..
כל הסיפור הזה לא קורה בג'בלאות של רמאללה או ב"תעלת סואץ" הוא יכול להתרחש במכולת השכונתית, או אפילו בחנות בגדים.
מה זה חרדה?
חרדה הינה מצב בו האדם מרגיש אי שקט ופחד עז לא מוסבר.
בחרדה לרוב תעלה מחשבה ש"משהו רע" עומד לקרות לאדם עצמו או לאדם קרוב.
ישנם השפעות פיזיולוגיות כגון: נשימה מהירה, חולשה עד כדי עילפון, דופק מהיר והזעה
ופסיכולוגיות כגון: דאגה ופחד, ויהיה שרוי במתח נפשי גדול
חרדה יכולה לנבוע כמעט מכל דבר, היא מלווה בתחושה של חוסר אונים ונתפסת כדבר שאי אפשר להימנע ממנו והוא אינו בשליטה.
בשל כך הרבה פעמים תחושת חרדה קלה עשויה להידרדר לחרדה קיצונית הגורמת לאדם סבל רב.
מה זה הפרעת חרדה?
הפרעות חרדה זה שם כולל למצבים בהם החרדה מופיע לאורך זמן של כחצי שנה לפחות וכשמה כן היא, מפריע לנהל אורך חיים רגיל ופוגעת באייכות החיים
החרדות עצמם מופיעות בזמנים שונים ולא מותאמות למצב בו האדם נימצא או שמופיעות בלי סיבה בכלל
ישנם סוגים שונים של הפרעות חרדה כגון : חרדה ספציפית, התקפי חרדה, חרדה כללית, חרדה חברתית, חרדה אצל ילדים ועוד
כיום נהוג לחשוב על הפרעת חרדה כללית כבסיס לשאר ההפרעות והרבה פעמים יכולות להצטרף אליה הפרעות חרדה נוספות
הפרעת חרדה כללית- Generalized Anxiety Disorder
מאופיינת בדאגה בעוצמות גבוהות, החשש הרב יהיה לרוב לא רציונאלית וגם לא נשלט ובלתי פרופורציונאלי לאירועים שונים בחיי היום יום ועלול לגרום לקשיי קשב והפרעות פסיכיאטריות נוספות
בפן הפיזיולוגי יכולה להתבטא החרדה המוכללת בהפרעות שינה, כאבי ראש, קצב לב מהיר קוצר נשימה ועוד היא תהיה מתמשכת זמן רב ולא תחלוף לאחר פעם אחת בלבד.
אנשים שנכללים באבחנה זו הם אנשים שנמצאים במתח פנימי תמידי ומגיבים בחרדה כמעט לכל סוג של אירוע, בצורה לא פרופורציונאלית ומותאמת למצב
אפילו להלביש את הילדים בבוקר ללכת לבית ספר יכול להפוך להיות סיוט כל בוקר מחדש
אם כך מהיא חרדה חברתית
חרדה חברתית- ( באנגלית) Social-Phobia היא הרגשה של פחד או דאגה עזה מביצוע של פעולות בציבור או מפגש חברתי ( יכול להיות גם דבר פשוט כמו לשאול משהוא ברחוב איפה יש בנק קרוב)
זו אבחנה בפני עצמה ומאפיינה מזוהים עם פחד וחשש ממצבים שונים בחיי היום יום, ספציפיים או כלליים שיכולים לגרום לתחושה של מבוכה, אי נעימות עד כדי הקצנה של פחד בלתי נשלט
למי סובל מחרדה חברתית פעולות פשוטות בחיי היום יום כמו לעשות קניות במכולת, שימוש בשירותים ציבוריים או יציאה לסרט יכולות להראות כמו הליכה "בשדה מוקשים" ולהרגיש כמו הנצח
פעמים רבות רק עצם המחשבה לצאת אל האירוע חברתי עם חברים יכולה להביא את האדם הסובל ממנה לחרדה מתגלגלת
המחשבה על מה שעלול לקרות יוצרת אי נעימות, אי הנעימות מצית את הפחד של מה יגידו, איך אני נראה שיכול בקלות להפוך לחרדה בלתי נשלטת
במקרה כזה התסמינים יכולים להיות ממש דומים להתקף פניקה כגון: דופק מהיר, בזעות, תחושת קור וחום מתחלפות, צמרמורות, בחילות, מועקה בחזה, סחרחורת, צורך להקיא.
בעקבות החרדות החוזרות ונשנות אחת מהתופעות הקשות הנלוות היא צמצום מגעים והימנעות ככל האפשר ממצבים שמערבים מגע חברתי בשביל לא לעורר את החרדה
לעיתים אף על חשבון ניתוק קשרי חברות או אפילו פגיעה קשה במקור הפרנסה
הימנעיות לדוגמא
מפגשים עם אנשים לא מוכרים
הליכה לבית ספר או לעבודה
יצירת קשר עיין
אכילה במקומות ציבוריים
דיבור מול קהל
יציאה לדייט
שירה מול אנשים
דיבור מול אדם בעל סמכות, ראיון עבודה
הבעת דעה אישית והגנה עליה בפומבי
להתחיל בשיחה או לדבר עם זרים בטל (כמו במרכזי שירות למיניהם)
החזרת חפץ לחנות
יציאה מהבית שלא לצורך חיוני
נכון בהתחלה הימנעות ממצבים מעוררי חרדה יכולה לתת תחושה של שליטה ולהקל על החוויה של חיים מתוך פחד
אך לאורך זמן חוסר הרצון להתעמת עם מצבים שעלולים לגרום למבוכה וחוסר נעימות בעצם רק מגביר את החרדה עצמה
ההימנעות משמרת את החרדה ונותן לבן אדם אישור שמשהו אתו באמת לא בסדר, הוא לא כמו כולם והרי זה בדיוק מה יושב בבסיס החרדה החברתית מלכתחילה
כך בגלל ההימנעות החרדה מתעצמת ומתרחבת למצבים חברתיים נוספים בחיים
נוצרים הרגלי הימנעות חדשים שרק מגבירים את תחושת חוסר העונים שמזנים את החרדה החברתית במעגל סגור שהולך ומתרחב
כך החיים הופכים למכווצים ומוגבלים בלי שנשים לב..
סיבוכים אפשריים
לאורך זמן אם לא הולכים לטיפול שיקל על התסמינים יכולים להיגרם סיבוכים נלווים לא פשוטים שמוסיפים על הקושי שכבר קיים כגון:
כישורי חברה נמוכים
מחשבות שליליות
חוסר יכולת למצוא זוגיות
בדידות
ערך עצמי נמוך
השכלה נמוכה
מצב כלכלי קשה
התמכרות לאלכוהול או סמים
דיכאון
חרדה ספציפית
חוסר שביעות רצון ממראה הגוף או התעסקות אובססיבית לאיבר ספציפי בגוף
גורמי סיכון
יש מספר גורמים שיכולים להעלות את הסיכון לחרדה חברתית
סביבה – ילדים שגדלו בסביבה מלחיצה עם הורים מגוננים מדי או ביקורתיים
גנטיקה – נמצא שילדים להורים עם חרדה חברתית יש סיכוי גבוה פי כמה לפתח את ההפרעה בעצם אבל לא ניתן באמת לדעת כמה מזה גנטי וכמה פשוט חוויה נלמדת
אופי – ילדים ביישנים או בעלי רגישות גבוה לסביבה
חוויה טראומטית – התעללות מינית, חרם, סבל מבריונות
שדרוג בעבודה – לפעמים קידום בעבודה לניהול מחלקה או צורך להיות אחראי על ניהול ישיבות ולהעביר הרצאות יכול לגרום לחוויה לא נעימה, לחץ מצטבר שמדרדר לחרדה חברתית
חרדה חברתית בראייה הולסטית
בבסיס של רפואה הוליסטית ( whole -שלם ) או אלטרנטבית עומד העיקרון שמכיון שהגוף שלנו עובד כמערכת אחת שלמה ,כל האברים ומערכות הגוף משפעות אחת מהשניה
לכן כל פגיעה באחד ממערכות או אברי הגוף יכולה להיות מוסברת רק על ידי בחינה של המערכת כולה
הריפוי יגיע רק מהחזרת האיזון לגוף השלם.
בנוסף כל טיפול טוב חייב לכלול התיחסות לגוף ולנפש
לכן בבעיה כמו מיגרנה למשל עם נטפל רק בראש כאילו שהוא מנותק מהגוף כמובן שזה לא יעזור
בדומה מאוד למשבר האקלים בעולם
לנטוע יותר יערות בארץ ישראל לא יעזור כל עוד לא מטפלים במקביל בזיהום התעשייתי של המפעלים של סין
הדבר נכון פי כמה פעמים כשמדובר בהפרעות נפשיות שהן מוכללות בטיבען ואי אפשר להצביע על גורם אחד שבגללו אדם מרגיש חרדה או דיכאון
במקרים רבים השילוב של רפואה הוליסטית יחד עם טיפול קונבנציונלי פסיכותרפי או תרופתי יכול לתת מענה מיטבי ולפתור את הבעיה
ניתוח פזיולוגי אנרגטי הוליסטי?
ישנם תנאים אובייקטיביים מסוימים שיכולים לגרום לחרדה בחברה כמו רקע משפחתי, עבר של התעללויות למיניהם ועוד
לא משנה מה הסיבה בגללה התפתחה החרדה אם זה גנטי, אירוע חברתי ספציפי או משהו מהילדות
בסופו של דבר זה התוצאה היא חוסר איזון במערכות הפנימיות של הגוף שהוא בעצם מביא לרגשות, מחשבות חרדתיות שיוצרות הרגלים לא בריאים וחוזר חלילה
למעשה לכל הפרעה יש מאפיינים שייחודיים לה ויושבים על מערכות פיזיולוגיות ואנרגטיות ספציפיות אצלנו בגוף
אז באו נפרק את החרדה החברתית לחלקים:
קור ומערכת השתן
כלום מכירים את המונח "קופא מפחד" ו "משתין מפחד"
ובכן באמת בכל אלמנט של חרדה חייב להיות חוסר איזון באנרגית הקור שיבוא לידי בטוי בהקשר למערכת השתן שלנו כלומר כליות או שלפוחית השתן
הרבה פעמים בזמן חרדה יש נטייה לתת שתן הרבה פעמים ביום ובמקביל יש סבילות נמוכה לקור
לכן בטיפול עצמו נאבחן ונטפל בכל חוסר איזון שנמצא במערכות השתן ונחזק או נפזר את אנרגיית הקור לפי הצורך
כלנו מכירים את האנשים האלו שמתחברים עם כל אחד בכל מקום, אין להם שום בעיה להתחיל בשיחה עם כל אחד בכלל בלי למצמץ ולעיתים אף בקולניות יתרה
בגדול אדם כזה נקרא " אדם חם" ובאמת יש לאנרגית החום תכונה של להמיס התנגדויות, לחבר בין דברים ולהתפשט לכל עבר
מאוד קל לזרום להיפתח ולדבר אפילו על דברים אישיים שבדרך כלל נשמור לעצמנו עם אדם עם לב חם
לעומתם יש את היבשושיים בדרך כלל ממעטים בדיבור וכשהם מדברים זה בדרך קצרה ועניינית
הם ממש לא בקטע שלבזבז את הזמן שלהם בשיחות חולין עם אנשים שהם לא מכירים ועל עניינים לא מעשיים סתם ככה רק בשביל להכיר
לכן לרוב נרצה לחזק את אנרגית החום שקשורה לתכונת החברתיות ולמערכת בלב וכלי הדם \ "לב חם" "דם חם"
ונבדוק מה קורה עם אנרגית היובש אשר קשורה למערכת הנשימה והעור
מכיוון שאצלנו בגוף כל המערכות מושפעות אחת מהשנייה חוסר איזון ברובד האנרגטי משפיע על המערכות הפיזיולוגיות שמפרות את האיזון ההורמונלי \ עצבי
לכן הכל זה עניין של איזונים פנימיים בגוף
ישנם שיטות טיפול אלטרנטיביות שונות וכל אחת משתמשת בכלים שונים בשביל להחזיר את האיזון ולרפא את הבעייה
דיקור (מחטים), מגנטים, לחיצות, פורמולות צמחיות, תזונה , צומות, מדיטציה ועוד
איבחון
ישנם מספר קריטריונים שצריכים להתקיים על מנת שאדם יאובחן כסובל מחרדה חברתית
- פחד שמופיע במצבים חברתיים ספציפיים או כלליים כאשר הוא נצפה או חושש להיות נצפה על ידי אחרים
- החרדה מופיע כמעט תמיד כשאדם חשוף לפעילות או המצב החברתי בו הוא נמצא
- ישנו חשש שיגלו שיש לו חרדה והוא יראה מוזר ויהיה ללעג לסובבים אותו
- האדם מודע לכך שאין סיבה אמיתית לחרדה כל כך חזקה כמו שהוא מרגיש ביחס למצב שהתחיל את החרדה
- יש הימנעויות מפעולות או מצבים חברתיים לגמרי או שהוא עובר אותם אבל בקושי וסבל רב
- הימנעויות מביצוע פעולות בציבור מפריעות באופן ממשי לנהל אורך חיים תקין עד כדי פגיעה בעבודה, זוגיות, ניהול הבית, מצב הרוח ועוד.
כלומר אם לאדם יש פחד מלהופיע לפני קהל אבל הוא לא נתקל במצב הזה ביום יום אז הוא לא יוגדר עם חרדה חברתית אבל אם זה מפריע לו ללכת לראות סרט או ללכת לעבודה אז כן
- החרדות מהמצבים החברתיים נמשכים לפחות חצי שנה
- אי אפשר להסביר את הפחדים בצורה אחרת כמו תוצאה של נטילת סמים, תרופות או כהפרעה אחרת כמו חרדה ספציפית, ביישנות וכולי
הבדלה מבחנת מהפרעות אחרות
בעקרון כל חרדה היא "הפרזה" או הקצנה של רגשות שאנו חשים
לדוגמא אדם יכול להרגיש דאגה לאדם קרוב
אך אם הדאגה הופכת לאובססיה והוא מוצא עצמו מתקשר אליו כל רבע שעה ללא הפסקה במשך יום שלם, אנו למדים שהדאגה כבר הפכה לחרדה ויצאה לגמרי מפרופורציה.
נזכיר מספר הפרעות שיכולות להזכיר בתסמינים שלהו חרדה חברתית אבל הן נבדלות ממנו
התקף פניקה
הינו מצב זמני המופיע בפתאומיות, מלווה בד"כ בתחושה חזקה של אימה הוא מופיע כמו גל הוא מגיע למספר דקות ודועך לאתו
אפשר לזהות התקף פאניקה אם קורים לפחות ארבעה תסמינים מאלה המופעים כאן :
הזעה
דופק מהיר
תחושה של אי נוחות בחזה / כאבים בחזה
הרגשה של חנק
תחושה של קוצר נשימה
עקצוץ
פחד מפני שיגעון
פחד מפני איבוד שליטה
בחילה
פחד למות
ביישנות
תחושת אי נוחות או חשש העולים כאשר אדם נמצא בסביבת אנשים אחרים.
ויכולה אף להקצין בסביבת חברה לא מוכרת וחדשה.
סיבות לביישנות יכולה לנבוע מאישיותו של האדם, מהסביבה בה גדל ואף יכולה להיות נטייה גנטית.
לרוב אנשים ביישנים יעדיפו להימנע ממצבים בהם יחוו תכונה זו
יש פעמים שהביישנות תעלם עם הזמן, לדוגמא ילדים שהיו ביישנים בחברת אנשים לא מוכרים יכולים להשתנות בבגרותם.
הסימפטומים שיכולים לעלות בעת המצאות אדם ביישן בחברה בין היתר הם:
הסמקה,
דפיקות לב
חרדה ספציפית
המופיעה גם בשם "פוביה ספציפית" ובשם נוסף פוביה פשוטה – זהו פחד קיצוני ותמידי שמתעורר במצב ייחודיי לחרדה ממנה אותו אדם סובל בכל פעם שהוא נחשף למצב העשוי לערער אותו , אז מפלס החרדה של אותו אדם יעלה באופן מידיי לכן בנאדם הסובל מחרדה ספציפית ינסה תמיד להימנע מלהיחשף אליה
דוגמא לפוביות ספציפיות: פחד ממעליות, פחד מגבהים, מפחד מטיסות, מנחשים.
התסמינים שעולים כאשר חשים בפוביה ספציפית הם:
סחרחורת
קוצר נשימה
פחד להשתגע
פחד למות
הרגלי ביטחון
כחלק מהניסיון לשמור על אורך חיים תקין ולהפחית את החרדה מתפתחות התנהגויות ביטחון שמאפשרות לבצע את פעולות היום יום ולצמצם למינימום את הסיכון להיתקל במצבים עם פוטנציאל לחרדה
לשנן משפטי פתיחה לשימוש במצבים ספציפיים
לעמוד תמיד מאחורה ולא להתבלט
לפני שיחה עם משהו לעשות חזרות בראש
להיות מרוכזים בטלפון בכוונה בשביל להימנע מלמשוך צומת לב או שמישהו יפנה אליו
בחירה בדרכים צדדיות שיש בהם פחות אנשים שאשר לפגוש
ללכת למקומות יחד עם עוד אדם מוכר, לשמור על פרופיל נמוך ולתת לו להוביל
להתלבש באופן לא בולט
אומנם באמת לטווח הקצר התנהגויות מהסוג הזה מאפשרות את המשך הפעילות גם אם בהגבלה אבל כגלל האשליה שאולי אפשר בכל זאת לעקוף את הבעיה, ההימנעות מלקיחת אחריות וללכת לטיפול להתעמת עם החרדה בעצם משמרת את ההפרעה אשר הולכת ומתחזקת ככל שהזמן עובר
טיפול
ב cbt
טיפול התנהגותי קוגניטיבי ( חשיבתי )
כלומר למידה ותרגול של דרכי חשיבה והתנהגות חדשים על מנת לשנות את התגובה של המטופל בזמן אמת למצבים מעוררי חרדה
דפוסי חשיבה מעוררי חרדה לרוב מבוססות על אמונות שגויות או ערך עצמי נמוך
בזמן התקף הכל מתדרדר מאוד מהר והחוויה עצמה לא מאפשרת לעצור ולחשוב מה בעצם קורה כאן
רוב האנשים לא מודעים למחשבות מעוררת החרדה ולוקחים אותם כמובן מעליו
זה מרגיש שבגלל שהחרדה אמיתית אז גם המחשבה בטח אמיתית
בתהליך ה cbt לומדים להפריד בין המציאות האמיתית למחשבה שעולה באופן אוטומטי בגלל החרדה
ומתרגלים איך להחליף במחשבה חיובית אחרת
מבחינה התנהגותית בהדרכת המטפל, דרך תרגול של חשיפה מבוקרת למצבים חברתיים בעזרת דמיון מודרך או בחיים הפרטיים
בתהליך של למידה התנהגותית נרכשת המטופל לומד להרגיש יותר בנוח ולאט לאט מפחית הימנעויות בחיים
טיפול תרופתי
יש סוגים שונים של תרופות שיכולות לעזור
משפחת ה SSRI תרופות נוגדות חרדה ודיכאון נמצאו מועילות לטיפול כגון: ציפרלקס, לוסטרל ועוד
תרופות ממשפחת ה SNRI שמשפיעות על מולכות עצבית של סרוטונין ונוראפינפרין כגון: סימבלטה, ויאפקס
בנזודיאזפינים כמו: קלונקס, סנקס ועוד
אפשר לשלב טיפול תרופתי יחד עם סוגי טיפול אחרים במקביל
טיפול סוג'וק
לסיכום
חרדה חברתית היא דבר נפוץ ואין מה להתבייש בה
חייהם של האנשים שסובלים ממנה אינם קלים ואף מוגבלים
הם אינם חיים את חייהם במלואם ולא ממצים את הפוטנציאל הטמון בהם מכיוון שהחרדה מעקבת אותם מלצאת לאור אל העולם הגדול.
החרדה החברתית פוגעת באיכות החיים של הסובלים ממנה, חייהם יכולים להיות מלווים בסבל רב ובחשש מתמיד.
חשוב לדעת שניתן לטפל בחרדה חברתית ואף להשתחרר ממנה כליל
ולחיות חיים מאושרים ומשמעותיים.